המשחק הפסיכודרמטי בשירות הפרעת הקשב והריכוז

המשחק הפסיכודרמטי בשירות הפרעת הקשב והריכוז.

שמונה וחצי בערב, פגישה ראשונה. אנו בתוך קבוצת הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז . המנחה מתחיל סבב. כל אחד צריך להגיד את שמו ולעשות תנועה. שאר המשתתפים צריכים בתורם לחזור על השם ועל התנועה. תיכף מגיע תורי. אני מרגיש פתאום איך החרדה מציפה אותי. אני רוצה לברוח משם. ידעתי למה אשתי הייתה צריכה להיות כאן במקומי. זה מתקרב אליי. אני משותק. אני חייב לעשות משהו שאף אחד אחר לא עשה , נגיד איזה פליק פלק. משהו שידברו עליו עוד הרבה זמן. אני לא אהיה כמו כולם. עוד אחד לפני. זהו . ..

אין ברירה הגיע רגע האמת. נכשלתי. זהו. שוב פעם חזרתי על התנועה המגוחכת שלי. סוג של שילוב בין קידה לתנועה סיבובית עם הידיים. כולם חוזרים אחריי. עוד שנייה זה נגמר. אפשר לחזור לשגרה ולנסות להדחיק את האירוע הטראומתי הזה מחיי

מה קרה לנו? איפה הייתה הנקודה שהמילים החלו לכסות על היצירתיות , הדמיון והמשחק. איפה התבגרנו ונחסמנו. כשאנחנו משחקים אנו מרגישים בתוך מרחב עשיר אשר מכיל בתוכו גם את עולם הדמיון אך הוא לא פחות מכך מלמד אותנו על המציאות. על חוקים, על תקשורת , על גבולות. יש במשחק שילוב דמיון ומציאות.

המשחק הפסיכודרמטי מאפשר לגעת בחומרים אישיים דרך הפיכתם למשחק. הילד כמו המבוגר יכולים לספר ולשחק את סיפור חייהם. להפוך את הדרמה האישית למרחב שיתופי ונגיש. לבדוק נראטיב אחר לסיפור המוכר, להחליף תפקידים ולהבין דרך כך את עצמם דרך עיניו של האחר.

הילד עם הפרעת הקשב אשר לעתים מתקשה לתת מילים לחוויה הפנימית שלו נעזר בסיטואציות קטנות מהחיים על מנת להעביר את התחושה הלא ורבלית שלו. הקושי של הילד להביט אל תוך עצמו ולהבין את מה שמתחולל בתוכו מקשה עליו גם להבין את האופן שבו רואים אותו. המשחק הפסיכודרמטי יכול לאפשר לילד ללמוד לעומק על כל מרכיבי השלם שלו ודרך כך להתיידד עימם .

המרחב הפסיכודרמטי הוא המקום שבו הילד שבתוכי נפגש עם הילד שלי.