הדרמה של הילד השקט

לפני כ15 שנה הייתי בקבוצת פסיכודרמה בתור מטופל. הרבה דרמות היו שם. אך דרמה אחת זכורה לי במיוחד. הייתה שם אישה קרובה לגיל 40 כמדומני שלא שמעתי את קולה אפילו פעם אחת עד הפגישה האחרונה.

במקום שבו הפסיכודרמה מתקיימת תמיד קיימת ציפייה לאיזו שהיא התרחשות דרמטית שתבוא לידי ביטוי מול קהל המשתתפים בקבוצה. אותה אישה מעולם לא הייתה פרוטגוניסט. היא לא הייתה אגו מסייע או עשתה כפיל למישהו. היא התמידה להגיע לכל פגישה והתבוננה על הדברים מהצד. אני נזכר באותה אישה וחושב למה דווקא הזיכרון של השקט חרוט לי עמוק בתוך הזיכרון,הרבה יותר מכל סיפורי החיים שהובאו שם.

בפגישה האחרונה היא בקשה לדבר. היא אמרה משפט אחד בלבד. היא אמרה שהקבוצה הייתה בשבילה מאוד משמעותית. חשבתי הרבה זמן על השקט הפסיכודרמטי ועל היכולת לעבור תהליכים עמוקים תוך התבוננות ודיבור פנימי.

גם להפרעת הקשב יש את הצד השקט שלה. לצד גוונים רבים שבה הפרעת הקשב מביאה את עצמה לעולם, אנו מוצאים לא מעט ילדים שהשקט הוא הנראות של הפרעת הקשב והריכוז, או יותר נכון לומר כי השקט הוא הנדבך הרגשי של ההפרעה.

השקט הזה הוא צועק לנו אבל אחרת.

זה יכול לבוא לידי ביטוי אצל בנות אשר לוקחות את ההפרעה פנימה. ילדים אשר מתקשים להבין כיצד אינם מצליחים במבחנים למרות ההבנה שלהם את החומר. יכולות להיות לכך הרבה מאוד צורות. אך יש כאלה שלאט לאט יעלמו ויאלמו. אנחנו לא נרגיש אותם. בתוך כיתה של 40 תלמידים אם יש תלמיד או תלמידה שיהיו בשקט וסתם יעבירו את זמנם בבית הספר המערכת לא תמיד תראה אותם. בישיבות פדגוגיות תמיד ידונו באותם ילדים " בעייתיים", אך לא תמיד באילו שיש להם בעיות. ומדוע. כי הם לא צועקים. הדבר נכון לא רק לגבי הפרעת קשב, זה יכול לבוא לידי ביטוי בכל מצוקה רגשית אשר נפגשת עם מבנה אישיותי.

מה שחשוב הוא שאנו כמטפלים אשר פוגשים את הילד השקט ניתן מקום לשקט ונסייע לו להשמיע לאט לאט את הקול הייחודי שלו. לא פחות חשוב מכך זאת אחריותנו שנשמיע את ה"צעקה" של הילד גם בתוך הבית ובתוך המערכת הבית ספרית. חשוב לקיים הדרכות הורים ולהיפגש עם יועצת ומחנכת הכיתה על מנת להשמיע את השקט.

ישי לוי בנימיני- מטפל מוסמך בפסיכודרמה 0542608691